ברכת נשיא ארצות הברית ברק אובמה
לועידת נשיא ישראל 2009
"פונים אל המחר"
 
19 באוקטובר, 2009

כבוד הנשיא פרס, כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו.  אורחים נכבדים. אני שמח לברך את כולכם, אשר הגעתם לועידה חשובה זו "פונים אל המחר". צר לי על שאיני יכול להיות איתכם אישית, אולם אני מאד שמח ששגרירתנו יוצאת הדופן לאו"ם, השגרירה סוזן רייס, תשתתף בכנס עם כולכם.

נפל בחלקי כבוד מיוחד להושיט את ברכותיי למדינאי דגול, מארח ועידה זו, הנשיא שמעון פרס.  חייו מהווים דוגמה יוצאת דופן לכך שאומץ והתמדה מסייעים לעיצוב המחר, בהופכם אתגרים טורדניים  לה זדמנויות הסטוריות. במרוצת חייו סייע הנשיא פרס  לבניינה ובטחונה של מדינת ישראל. הוא עמד בפני איומים חמורים ועיצב את השלום.  הוא תמיד איתגר אותנו לחתור להבטחה של יום מחר טוב יותר.   שמעון תרם לידידות עמוקה ובת-קיימא בין ארה"ב וישראל -- קשר שהינו הרבה יותר מברית אסטרטגית.  העם האמריקאי והעם בישראל חולקים את האמונה בעתיד, לפיה, דמוקרטיות יכולות לעצב את גורלן בעצמן, ושהזדמנויות צריכות להיות זמינות לכל.

 לאורך ההיסטוריה  יוצאת-הדופן שלה, מימשה ישראל  הבטחה זו.  אנו יכולים לראות זאת בדמוקרטיה התוססת של ישראל.  אנו יכולים לראות זאת באומץ רוחם של האזרחים החיים את חייהם אפילו תחת סכנות גדולות. אנו רואים את השגשוג שנוצר ואת החדשנות שמביאה תועלת רבה מעבר לגבולות ישראל.  קיבלנו תזכורת לכך  לא מזמן, כאשר עדה יונת זכתה בפרס בנובל לכימיה.

אנו גם רואים זאת באופטימיות אשר הביאה אתכם יחד לכאן.  הרגעים שלנו בהסטוריה מלאי אתגרים אשר בוחנים את רצוננו ומזמינים פסימיות --  מהמשבר הכלכלי העולמי לסכנה הגוברת הנובעת משינוי האקלים, מהפצת הנשק הגרעיני ועד המכשולים בדרך לשלום בטוח ובר-קיימא בין  הישראלים והפלסטינים. בעוד אנו עומדים מול בעיות  אלה, אנו יכולים לבחור בין לדחות מעשינו כדי להמשיך בסטטוס-קוו,או להתעמת ישירות עם אתגרי זמננו.

כמוכם אני מאמין שהעת לפעול הינה עכשיו.  תוך גיוס המיומנויות המגוונות מתוך ישראל, רותם הנשיא פרס  את כשרונם של הי'שראלים ואת מרצם, בעומדם אל פני המחר.  הבאת קבוצה כה נרחבת ומצוינת של מנהיגים מכל העולם מדגישה אמת בסיסית: איננו יכולים לעמוד בפני המבחנים של זמננו אלא אם נעמוד בפניהם יחדיו. אנו חייבים לקבל על עצמנו את חלקנו במחויבות לקידמה. 

בעוד אנו מתבוננים בפני העתיד, עלינו לראות מה ניתן להשיג אם אנו גוברים על ההבדלים בינינו – אם ישראל בטוחה ןפלסטין עצמאית חיות בשלום ומדינות ערב מתחייבות לפיוס אמיתי -  אם ניתן ליצור שותפויות חדשות ברחבי האזור על מנת לקדם נושאי בריאות, חינוך, אנרגיה ירוקה וחדשנות -- אם נתגבר על איומי הנשק להשמדה המונית ואם שיתוף פעולה עולמי יתבסס על אינטרסים משותפים וכבוד הדדי - ואם נכבד אחריותנו להוריש לילדינו עולם שלו יותר ויותר משגשג. 

קל לאבד תקווה, אולם אנו חייבים לנעוץ מבטינו יחדיו אל העתיד אותו אנו רוצים לבנות.  ההיסטוריה מלמדת אותנו את האפשרי.   סיפורה של מדינת ישראל מזכיר לנו שניתן לגבור על סיכויים בלתי-אפשריים, ומנהיגותו של שמעון מזכירה לנו שרגעים אפלים אינם יכולים להסתיר שביל לקידמה. 

אני מאחל לכם ועידה פורה ומוצלחת.